#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. לשיטת רבי 1) באיזו ידיעה משקה את הסוטה 2) כיצד מתפרש אין האיש מנוקה מעון? 	"1) לרבא ע""פ הבנת אביי דהוי ידע מעיקרא. וכתבו התוס' (ד""ה ונעלם) שיש מפרשים דה""ל ידיעה<br>שנטמאת, והקשו דא""כ מדוע משקה, ותירצו דמיירי שאינו נזכר ומ""מ משקה אותה מספק דע""י ההשקאה יתברר אם היתה לו ידיעה מעיקרא או לאו, ויש מפרשים דה""ל ידיעה שנסתרה, וכן פירש רש""י בד""ה אין האיש, ואח""כ נעלם ממנו ומיירי שבשעת השקאה שוב זכור מן הסתירה.<br>לאביי שהיתה לו ידיעת בית רבו.ופירשו התוס' (ד""ה ידיעת) שגם עתה יודע שאם נטמאה אסורה.<br>2) לרש""י שבא עליה משנסתרה. לתוס' (ד""ה ונעלם) מיירי גם באופן שלא בא עליה משנסתרה, אלא כיון ששכח מוכיח שלא הקפיד ולכן לא חשיב מנוקה מעון."	שבועות ה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. מה פירוש 1) יציאות השבת 2) שתים שהן ארבע בפנים? 	"1) לרב פפא הוצאות והכנסות ורב אשי פירש שהתנא גם להכנסה קורא הוצאה. רבא פירש שיציאות היינו רשויות. וכתבו התוס' (ד""ה רבא) שרש""י בשבת פירש דבריו ששתי רשויות בשבת רשות הרבים ורה""י ועל ידיהם יש לך ד' איסורים בפנים וד' בחוץ. ור""י פירש דה""ק ברשויות שבת יש ב' חיובים שהן ד' בפנים, וב' חיובים שהן ד' בחוץ.<br>2) לפי' רב פפא, רש""י כאן פירש שבפנים היינו הכנסה, ושתיים הם הכנסה דבעה""ב והכנסה דעני לחיוב, שהן ארבע הכנסה דבעה""ב והכנסה דעני לפטור. והתוס' (ד""ה שתים) כתבו שרש""י בשבת פירש שבפנים היינו בעה""ב, ושתים היינו הוצאה והכנסה של בעה""ב לחיוב, שהן ארבע היינו הוצאה והכנסה של בעה""ב לפטור. וריב""א פירש שבפנים היינו בעה""ב, ושתים היינו הוצאה דחיוב והוצאה דפטור של<br>בעה""ב, שהן ארבע היינו הכנסה דחיוב והכנסה דפטור של בעה""ב. וכתבו שעוד יש לפרש שבפנים היינו חיוב שמביא עליו קרבן בפנים בעזרה, ושתים היינו שתי הוצאות של חיוב, שהן ארבע היינו שתי הכנסות של חיוב."	שבועות ה. - ה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טו. אלו מראות נגעים מצטרפים זה עם זה 1) לרבנן 2) לר""ע? "	"1) בהרת ושאת לרש""י מצטרפים דכתיב והיה. ותוס' (ד""ה א""כ) הקשו על דבריו.בהרת מצטרפת עם סיד ההיכל שהוא תולדתה. ושאת מצטרף עם קרום ביצה שהוא תולדתה.<br>2) בהרת ושאת מצטרפים דכתיב והיה וגם שסמוכים זה לזה במראה. סיד ההיכל מצטרפת לשאת וכן לקרום ביצה שסמוכה להם במראה. קרום ביצה מצטרפת לשאת דספחת בשאת כתיב לרבות לה תולדה את קרום ביצה שתצטרף עמה אף שאינה סמוכה לה במראה."	שבועות ה: - ו.ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טז. במראות נגעים מי תולדה של מי 1) לרבנן 2) לר""ע 3) לר""מ ? "	"1) סיד היכל תולדה של בהרת שהוא לבן כשלג. קרום ביצה תולדה של שאת שהוא כצמר לבן.<br>2) לרש""י לבהרת אין תולדות, סיד היכל וקרום ביצה תולדות של שאת. לתוס' (ד""ה אע""ג) ר""ע כרבנן.<br>3) התוס' (ד""ה שאת) הביאו את המשנה בנגעים שלר' מאיר סיד ההיכל תולדה של בהרת. השאת כקרום ביצה ותולדתה כצמר לבן. וכתבו התוס' שצמר לבן דר""מ שחור מסיד ואילו צמר לבן דחכמים לבן מסיד."	שבועות ה: -ו. ותוס'		
